לזכרם של מנהלי העמותות שמע והמכון לקידום החירש

ד"ר ישראל סלע ז"ל ייסד את המכון לקידום החירש בשנת 1993, ושימש כיועץ עד לפטירתו בשנת 2002.
נאמר על ד"ר סלע, דור שמיני למשפחה ירושלמית, ובן בכור שומע להורים חרשים שייעודו נקבע עם לידתו. ברבות השנים הפך לפה הדובר והמתרגם של הוריו ושל קהילת החרשים. מרגע שהחל לדבר ולתקשר מילולית עם הסביבה, הפך ישראל להיות "ילד הורי" שתווך בינם לבין הסביבה. הן בגן הילדים ובבית הספר, בסידורים כספיים, בליווי לרופאים, ואף בעת רכישת דירה. חשוב לציין שהוא לא התבייש בהוריו ודאג לפתוח את הבית לחבריו כדי שיכירו את משפחתו. בית הוריו היווה עבורו את המקור למסירותו. כבן שומע להורים חרשים הבין ישראל את החשיבות של הקניית ידע על עולם החרשים לעולם השומעים. חלק מייעודו היה לעורר את המודעות לכך שחירש הוא אדם ככל האדם, עם יכולות, רצונות וכישרונות. ואכן, ד"ר סלע האמין בפתוח הפוטנציאל האישי, בד בבד עם הצורך להבין את הקשיים ולהכיר בהם. בתקופת לימודיו בארצות הברית, כשנודע לו על קיומו של ארגון CODA – Children of deaf adults , ילדים שומעים להורים חרשים, הצטרף ישראל לכנס הראשון כחבר ארגון ופעל בהמשך גם בארץ בנושא זה. בין היתר פתח את הקורס הראשון למתורגמנים לילדי "קודה", ובמקביל הקים קבוצת תמיכה.

תפיסתו  המקצועית - אישית הושפעה ממפגש מכונן שחווה בגיל אחת עשרה, עת הגיעה ארצה הגב' הלן קלר לביקור בקהילת החרשים בחודש מאי 1952. המפגש עימה הרשים אותו מאד, הקרין על תפיסת עולמו וחיזק את ייעודו ומחויבותו לעולם החרשים. באותו מפגש הכיר לראשונה גם את ראלף גולדמן ז"ל מ"ג'וינט העולמי" ושם החל להירקם הקשר עם "ג'וינט ישראל" ו"הג'וינט העולמי", קשר שקוים לאורך חייו ותרם רבות לפיתוחו האישי וכן לפיתוח קהילת החירשים.
שנים רבות לאחר מכן נשלח ישראל על ידי הג'וינט העולמי ללימודי דוקטורט בתחום החירשות באוניברסיטת גאלודט (Gallaudet University), האוניברסיטה היחידה בעולם המוקדשת לחרשים וכבדי שמיעה, השוכנת בוושינגטון, בירת ארצות הברית. במהלך לימודיו ((1986-1982 התגבשה בו ההכרה בחשיבות  העצומה  של השכלה אקדמית עבור חירשים, וראה בה אמצעי חיוני לפיתוח אישי ומקצועי. בהמשך הוא דאג לכך שסטודנטים חירשים ישראלים יוכלו ללמוד בגאלודט ולהגשים את חלומם. בשלב מאוחר יותר שינה את גישתו וגרס כי צריך לתת הזדמנות לסטודנטים חרשים ללמוד בכל האוניברסיטאות בארץ. וכך בשנת 1993, הוקם המכון לקידום החירש: במטרה להעניק תמיכה והכוונה לסטודנטים החירשים הלומדים בארץ. 

במסגרת תפקידו כיועץ המכון לקידום החרש, ד"ר סלע פעל רבות לשיפור איכות חייהם של קהילת החרשים ולהגברת המודעות לעולם ולתרבות החרשים. בין היתר הוא השקיע בפתוח מודעות אנשי מקצוע באמצעות הרצאות וקורסים מקצועיים באוניברסיטאות ובסמינרים. כמו כן, ייצג את קהילת החרשים בכנסים בארץ ובחו"ל בנושאי חרשות.
באוניברסיטת תל אביב הכשיר מחנכים במסגרת בית ספר לחינוך מיוחד, מסלול לק"ש (לקות שמיעה). הסטודנטים נחשפו לשפת הסימנים ולעולמם ותרבותם של החרשים תוך קרוב לבבות. ישראל אף הקים את להקת הריקוד הראשונה לחרשים "להקת קול ודממה" בחסותה של הברונית דה רוטשילד. הלהקה, בהנהלת משה אפרתי, התפתחה והפכה ללהקה משולבת של חרשים ושומעים. כבר ב-1970 הוציא "חוברת ללימודי שפת הסימנים". בהמשך, ד"ר סלע פיתח והפיק את  הפרויקט החשוב "המילון הראשון לשפת סימנים" בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים, בראשותו של פרופ' שלזינגר (נמיר, סלע, רימור ושלזינגר, 1977). בשנת 1992, פורסם סקר "קהילת החרשים בישראל" שערך עם פרופסור אמציה ויזל ז"ל. כמו כן, ד"ר סלע נירתם לנושא תיעוד של ניצולי השואה החרשים בארץ בשיתוף "יד ושם", ובעולם בפרויקט בחסות קרן "האנשים ההגונים" שבראשה עומד הבמאי סטיבן שפילברג. תיעוד זה הפך לתערוכה נודדת בעולם. התערוכה נמצאת בימים אלו באוניברסיטת גאלודט ונקראת "ליל הבדולח". בשנת 1997 סייע לג'ון שוכמן ודונה ראיין בכתיבת הספר "אנשים חרשים באירופה של היטלר".

בין השנים 1994-2002, כיהן ד"ר סלע כנציג ה"ג'וינט העולמי" בהונגריה והיה גם אחראי על כל קהילות החרשים במזרח אירופה. הוא הצליח לאתר את בית הספר של קהילת החרשים בבודפשט שפעל לפני השואה תחת השם "מקסיקו", ואירגן שילוט הולם וטקס חניכה מרגש.

על חזונו ופועלו הרב זכה ד"ר ישראל סלע בשנת 2003 בפרס היוקרתי של אוניברסיטת גאלודט "פרס אדוארד מיינר", הניתן כאות הוקרה על מנהיגות וקידום אוכלוסיית החרשים. לרוע המזל,  ד"ר סלע לא זכה בחייו לשמוע על הזכייה בפרס. הידיעה על הזכייה הגיעה לאחר שנכנס לתרדמת ממנה לא קם. אולם לפני מותו הספיק לראות כיצד מטרותיו וחלומותיו התגשמו לטובת אנשים רבים בארץ ובעולם ובמיוחד בקהילת החרשים.

ד"ר סלע היה איש משפחה מסור, איש אשכולות, איש שיחה מרתק, אוהב אדם, שרצונו לעזור לאנשים ולקהילת החרשים הניע אותו להגשים חלומות ויעדים. הוא עסק בנושאי רווחה, כלכלה וחקיקה ונלחם למען שיפור חייה של קהילת החרשים בישראל בכל תחום אפשרי. הוא גם ראה חשיבות רבה בפתוח התרבות של עולם החרשים ובהנגשתה לציבור הרחב. לימים כינה אותו נכדו "סבי מנהיג", ואכן הוא זכה להנהיג ולהוביל את משפחתו ואת קהילת החרשים להגשמת חלומות ומטרות ולהצלחה.