עבודת מאסטר על גורמי חוסן של מבוגרים וצעירים

תקציר

שילוב יחידני של ילדים חרשים וכבדי שמיעה במסגרות חינוך רגילות המבוססות על תקשורת שמיעתית- מילולית, מציב ילדים אלו בפני סיכון להיחשף לחוויות של קשיי תקשורת עם סביבתם השומעת ולקשיי השתלבות חברתיים.

מטרת המחקר הנוכחי היתה לזהות ולתאר את גורמי החוסן של בוגרים חרשים וכבדי שמיעה המתקשרים בשפה מדוברת, ולמדו במסגרות חינוך רגילות עם ילדים שומעים. כלומר, גורמים, משאבים ודרכים אשר תרמו להסתגלות חיובית וסייעו בהתמודדות עם קשיים ואתגרים שחוו בתחומים השונים בילדותם ובמהלך התבגרותם. ניתוח גורמי החוסן נעשה מתוך נקודת מבטם וניסיונם של הבוגרים על בסיס ראיונות רטרוספקטיבים שנתנו על ילדותם.

מחקר זה מבוסס על ניתוח איכותני של 20 ראיונות עומק שנערכו עם סטודנטים וסטודנטיות בגילאי ,18-30 חרשים וכבדי שמיעה במוסדות להשכלה גבוהה. כל הנבדקים היו עם לקות שמיעה מלידה או משלוש השנים הראשונות לחיים, למדו בשילוב יחידני לכל אורך שנות בית הספר, והשתמשו בשפה מדוברת כערוץ תקשורת יחידי או מרכזי. הראיונות שנותחו במחקר זה נבחרו באופן אקראי מתוך מאגר של 88 ראיונות שנעשו במסגרת עבודת הדוקטורט של אדווה אייכנגרין )איכנגרין, 2014(. הראיונות התמקדו בהיבטים אישיים, חברתיים ומשפחתיים של התמודדותם עם לקות השמיעה שלהם לאורך החיים.

הראיונות נותחו בשיטת ניתוח תמות )Analysis Thematic), על-פיה קובצו הנתונים לתמות על פי המשמעות המתגלה מתוך הנתונים באופן אינדוקטיבי. הממצאים מופו על פי שלושה הקשרים: הקשר תוך אישי, המתייחס למאפיינים אישיותיים, הקשר בין אישי, המתייחס לקשרים בין המרואיינים לבין בני משפחתם והמעגלים החברתיים הקרובים, והקשר סביבתי, המתייחס לחברה הרחבה. בכל אחד מההקשרים נמצאו גורמי חוסן שונים אשר עזרו למרואיינים, מנקודת מבטם, להתמודד עם מצבים שליליים ומאתגרים סביב לקות השמיעה. בהקשר התוך-אישי נמצאו שלוש תמות מרכזיות אשר מציגות את גורמי החוסן שעזרו למרואיינים להתמודד: מאפיינים אישיותיים שמאפשרים להתמודד עם מצבים שליליים ומאתגרים, אסטרטגיות להתמודדות רגשית ואסטרטגיות פעולה מתוך מודעות לצרכים הייחודיים. בהקשר הבין-אישי נמצאו חמש תמות מרכזיות אשר מציגות גורמי חוסן הקשורים ליחסים של המרואיינים עם סביבתם הקרובה: התייחסות חיובית של ההורים ללקות השמיעה, עזרה פרקטית של ההורים בפיתוח היכולות של ילדיהם, קשרים חברתיים במעגל חברים שומעים, תחושת שייכות והזדהות בקרב מעגל חברים חרשים וכבדי שמיעה ותמיכה של דמות 5 משמעותית. בהקשר הסביבתי, נמצאו שתי תמות מרכזיות נוספות: האחת, התנסויות מעצימות במסגרות חברתיות פורמליות, והשנייה, נגישּות, אמפתיה וקבלה מצד החברה. במקרים רבים ניתן לראות כי גורמי החוסן התגבשו באופן תהליכי, לאורך השנים, מגיל הילדות עד לבגרות. במקרים אלו זוהו שינויים תפיסתיים של המרואיינים לגבי לקות השמיעה, ולגבי אופן ההתמודדות עמה במהלך השנים.

חלק מממצאי מחקר זה תמכו בממצאים קודמים, ובנוסף נמצאו גורמי חוסן חדשים אשר ייחודיים לאוכלוסיה זו, ביניהם: יכולת לשתף את ההורים בקשיים סביב לקות השמיעה, אימוני שמיעה ודיבור עם ההורים, עזרת ההורים בלימודים, מעגל חברים שומעים כחיבור לעולם השומע ומסגרת "שמע" שמאפשרת לחוש שייכות והזדהות. ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לסייע בהגדרה ובעיצוב של תכניות התערבות לקידום חוסן של ילדים ונוער חרשים וכבדי שמיעה. תכניות שמעודדות חשיפת התלמידים החרשים וכבדי השמיעה עם תלמידים בעלי לקות דומה, ועם דמויות בוגרת בעלי חרשות כמודל, עשויות להוות עבורם קרקע בטוחה ונוחה לשתף ולהזדהות בקשיים שמלווים אותם, ואף לסייע בהשלמה עם לקות השמיעה וקבלתה, ובגיבוש הזהות העצמית. כמו כן, תכניות העצמה במסגרת הבית-ספרית לאורך כל שנות הלימודים, במסגרתן תלמידים חרשים וכבדי שמיעה ימלאו תפקידים שונים בתחומי העניין אליהם הם מתחברים, יזמנו עבור ילדים אלו חוויות הצלחה שיסייעו בהעלאת יכולת המסוגלות והביטחון העצמי.

להורדת המאמר המלא:

עבודת מאסטר על גורמי חוסן של מבוגרים צעירים

.pdf

הורידו את PDF • 1.49MB